מאמרים

התעללות מינית היא סוג מיוחד של טראומה בשל החדרה מרושעת של תחושת הבושה אצל הקרבן. כשמדובר בהתעללות מינית בילדות, הקרבנות צעירים מכדי לדעת איך לבטא את ההתרחשות, ואינם יודעים כיצד לבקש עזרה. כשההתעללות אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להפוך לתסמונת פוסט טראומטית (PTSD), ולהשפיע באופן של דיכאון וחרדה.טראומה הנובעת מהתעללות מינית היא תסמונת המשפיע על הקרבן ובני משפחתו, ועל החברה בכלל. הטרדה מינית ואונס הם מושגים הנתפסים כמקור לבושה, והתרבות של היום נוטה לדכא את המידע הסובב מקרים אלו. התעללות מינית היא סוגיה דמוקרטית אמיתית, המשפיעה על ילדים ומבוגרים ממוצאים אתניים נרחבים, מעמדות חברתיים-כלכליים שונים, שיטות חינוך, דתות, וקווים אזוריים רבים. הבנה מדויקת של התעללות מיניתניצול קטין או מבוגר לצורך שימוש ארוטי, בין אם הוא פיסי או רגשי, הוא ניצול מיני במובן המלא ביותר של המונח, גם אם לא מתקיים מגע גופני. חשוב להבחין שההגדרה קובעת התעללות מינית גם אם נקבע כי לא התקיים מגע מיני בפועל.קרבנות התעללות מינית נוטים להמעיט בחשיבות או עוצמת האירוע, על מנת שלא להתמודד עם ההשלכות הפיסיות והנפשיות, אך חיוני להכיר בעובדה שהתעללות מגיעה בצורות רבות ובמגוון צבעים, וכל התעללות היא שלילית. השלכות התעללות מיניתההשפעה הנפוצה ביותר של התעללות מינית היא ללא ספק הפרעת דחק פוסט טראומטית. התסמינים עשויים להתרחב ולהופיע בבגרות, ולהתבטא בהתנהגות נסוגה, שחזור האירוע הטראומטי, הימנעות מנסיבות המזכירות את האירוע, ותגובה פיזיולוגית נסערת.השפעה נוספת של התעללות מינית היא שהילדים הסובלים מההתעללות בגיל מוקדם, עשויים בבגרותם להיות פעילים יתר על המידה מבחינה מינית. בעיות של הפקרות מינית והערכה עצמית ירודה הן תגובות נפוצות להתעללות מינית מוקדמת. גם התמכרות לסמים ואלכוהול או הפרעות אכילה הם תוצאה נפוצה של התעללות מינית.חיוני שכל קרבן להתעללות מינית יפנה לקבלת ייעוץ פסיכולוגי לשם הקטנת או מניעת תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית. הייעוץ מסייע אף להפחתת אפשרות חזרה על דפוס פוגעני מצד הקרבן. דיכאוןקיימות תגובות רגשיות ופסיכולוגיות רבות שקרבנות אונס ותקיפה מינית עשויים לחוות. התגובה הנפוצה ביותר היא דיכאון. מונח זה עשוי להיות מבלבל, שכן תסמינים רבים מתבטאים בקרב אנשים כמו תגובות נורמאליות לאירועים. בשלב מסוים זה או אחר, כל אדם מרגיש עצוב או מדוכדך. זה גם אומר כי הכרת דיכאון יכולה להיות קשה לאבחון, שכן ניתן לייחס את התסמינים בקלות לסיבות אחרות.דיכאון הופך למשהו שהוא יותר מסתם רגשות נורמאליים של עצב, כשהתסמינים ממשיכים למעלה משבועיים. לכן אם אדם חווה תסמיני דיכאון רבים, במהלך מספר שבועות, כדאי לשקול התייעצות עם פסיכולוג ולקבל סיוע להתמודדות עם החווית הרגשיות. מצב זה עשוי להשפיע על כל האנשים בכל הגילאים, המינים, הגזעים, המוצאים האתניים או הדתות. דיכאון אינו סימן לחולשה, ואינו משהו שאדם יכול לגרום לו בעצמו פשוט לחלוף.​

חרדת נטישה משתנה מאוד בין ילדים. חלק מהתינוקות עשויים להיות היסטריים כשאימם נמצאת מחוץ לטווח הראייה שלהם לזמן קצר ביותר, ואילו ילדים אחרים עשויים להפגין חרדה מתמשכת כשהם נפרדים מהוריהם בתקופת הגן.השיטה לשרוד את חרדת הנטישה של הילדים כרוכה בהכנה מראש וזמן. מומלץ לזכור כי ילדים בדרך כלל מפסיקים לבכות בתוך מספר דקות לאחר הפרידה מהוריהם. למרות שחלק מההורים עשויים להרגיש כאילו עשו "משהו ממש רע" כשהילד שלהם נצמד לרגליהם, הבכי לא ימשיך ואין מדובר בתקופת אבל אמיתית.הורים עובדים עסוקים לעיתים קרובות בנושא חרדת הנטישה. למרות שזוהי התנהגות נורמאלית לחלוטין וסימן יפה של התפתחות הילד, מצב זה עשוי להטריד. מאמר זה מספק מספר עצות לשיפור ההתמודדות עם חרדת הילדים. הבנת חרדת נטישהחרדה זו מתפתחת לאחר שהילד מבין את המצב החדש. ברגע שהוא מבין שהיעלמות ההורה היא זמנית, הוא מתגבר על חרדתו. חלק מהתינוקות עשויים לפתח חרדה זו בגילאים המוקדמים כגון גיל ארבעה או חמישה חודשים, ורובם מפתחים חרדה חזקה יותר בגיל תשעה חודשים. לכן יש להקפיד באופן קבוע על מילוי צרכי הילד, ולפני שעוזבים אותו, לוודא שאינו רעב, עייף, או לא חש בטוב. מומלץ להקפיד על הדרגתיות בזמני הפרידה, עד הגעה למצב של שגרה.פעוטות רבים אינם חווים חרדת נטישה בגיל הינקות, ומתחילים להפגינה בגילאי שנה וחצי. ככל שילדים מפתחים עצמאות בגיל הרך, הם עשויים להיות אפילו מודעים יותר לפרדות, והתנהגויותיהם בזמני פרדה תהיה חזקה, דומעת וקשה לעצירה.עד גיל שלוש, השפעת החרדה או תחנוני הילד למנוע את הפרדה הופכת להיות ברורה ביותר. ילדים מתחרים להשגת תשומת לב, אך על ההורים לשמור על עקביות, להימנע משינויים פתאומיים, לא לשוב לחדר בגלל הבכי של הילד, ובוודאי שלא לבטל תוכניות. עקביות, הסברים והתמדה מתמשכת מובילים למצב שקול ורגוע יותר. כיצד לשרוד חרדת נטישהיש לזכור כי חרדה זו לא תימשך לנצח, וכשהילד ישלים עם המצב, תיעלם גם חרדתו. לכן בינתיים ניתן לנקוט בצעדים על מנת לשרוד בשלום את התקופה הקשה.יצירת טקסי פרידה מהירים. גם אם ההורים צריכים להשתמש בתנועות ידיים גדולות, להעניק נשיקות משולשות או לספק לילד שמיכה או צעצוע מיוחד לפני שהם עוזבים, הפרידה צריכה להיות קצרה וקולעת. אם ההורים מתמהמהים, חרדת הילד תגבר.הקפדה על עקביות. מומלץ לבצע את אותו טקס באותו זמן מידי יום כדי להימנע מגורמים בלתי צפויים. שגרה מפחיתה את כאב הלב ובמקביל מאפשרת לילד לבנות אמון בעצמאותו ובהוריו. במהלך הפרדה, יש להעניק לילד את מלוא תשומת הלב, להרעיף אהבה וחיבה, ואז להיפרד במהירות למרות הטריקים הגאוניים בהם הוא נוקט על מנת להשאיר את הוריו בסביבה.קיום הבטחות. בניית האמון והעצמאות של הילד מאפשרת לו להיות בטוח ביכולותיו להיות ללא הוריו, כשהם מקיימים את הבטחתם לשוב. הטעות הגדולה ביותר אותה מבצעים הורים בהקשר זה הם לחזור "לבקר" את הילד כשעה לאחר הפרדה. מצב זה רק מאריך את חרדת הנטישה, ויהיה צורך להתחיל מהתחלה את התהליך.הקפדה על סגנון תקשורת פרטני. כשהורים דנים עם ילד בשעה בה יחזרו, יש לתקשר עימו במונחים אותם הוא מבין. אם ההורים צפויים לחזור בשעה שלוש אחר הצהריים, יש לספר את זה לילד במונחים שלו, כמו למשל: "אני אחזור אחרי שתישן בצהריים ולפני חטיף אחר הצהריים שלך". זוהי הגדרת זמן אותה הוא מסוגל להבין.נדיר שחרדת נטישה נמשכת על בסיס יומי לאחר גיל הגן. אם הורים מודאגים מפני החמרת המצב, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או לפנות לקבלת ייעוץ משפחתי על מנת להרגיע את החששות ולקבוע תכנית תמיכה מתאימה.​

להיות לבד יכול להיות תענוג. אך כל תענוג משרת את המטרה, כשמנצלים אותו במידה. כשאדם פוחד מבדידות, ומרגיש ביסודו חוסר ביטחון וחוסר יכולת לדאוג לעצמו, וסבור כי קשר רומנטי הוא הפיתרון, הוא עשוי להיכנס למערכת יחסים המוגדרת מראש לכישלון.כל אדם חש צורך להתחבר לאחרים, ולחוש את תחושת היחד. חלק מהאנשים חווים צורך מוגבר יותר להיות עם אחרים, אך כמעט כולם חולקים את הדחף האנושי הבסיסי הזה במידה מסוימת, ועבור חלק, הצורך להיות בסביבה פרטנית, כגון בתוך מערכת יחסים זוגית, הופך להיות מכריע.העובדה היא שאם אדם אינו מסוגל, כמעט לעולם, להישאר לבד, הוא הופך להיות תלותי. מטרת הכתיבה בהמשך נועדה לאנשים שאינם מסוגלים לשהות במחיצת עצמם, כשהמטרה היא לסייע בהשבת חלק מהעצמאות, ואף להתחיל ליהנות ממנה, או לפחות לסבול את חברת עצמו לעיתים. אז איך משפיעה עליכם פוביית הלבד? פוביית השהות הבודדת בכאוס של החייםפוביית הלבד היא חוסר היכולת להיות לבד. מצב זה גורם לאנשים לחפש זוגיות קבועה, ומכיוון שזוגיות המבוססת על תלות נועדה לכישלון במרבית המקרים, אדם עם הפחד מהלבד מחפש תמיד את מערכת היחסים הבאה, היות ובדידות מפחידה אותו באמת.מצב זה מתחיל בדרך כלל בילדות, והוא נקשר לפחד מנטישה. כמבוגרים, אנשים מבינים באופן מודע שהם בטוחים גם כשהם לבד, אך מוחם עדיין מחובר לזיכרונות ותחושות הילדות, והמצב מתבטא במיוחד בחוסר אונים. סיבות נוספות לפחד מהלבדלאנשים שונים יש סיבות שונות לפחד מהלבד. לעיתים הבדידות מזכירה מצב של איום או עונשים מהילדות. לעיתים אנשים משווים את השהות לבד למצב של נטישה. לעיתים הם חשים כאילו הם "חדלים מלהתקיים" כשהם לא נמצאים בסביבת אחרים. אנשים אלו מצליחים להגדיר את עצמם כאדם, רק דרך המגע עם אנשים אחרים.יש אנשים שפשוט לא למדו מעולם כיצד ליהנות מזמן איכות עם עצמם. רבים משתמשים ב"חברה מלאכותית" על מנת להפיג את תחושת הבדידות, ומפעילים את הטלוויזיה, גולשים באינטרנט, או מאזינים למוסיקה. אך פוביית הלבד מתפוגגת רק באמצעות הביטחון של חברה אמיתית אליה הם משתוקקים. להתגבר על הפחד מהפחדולעיתים קרובות, זהו הפחד מהפחד, הפאניקה של אדם שמא יכנס לפאניקה, הוא המניע אותו לחפש חברה קבועה. המחשבה על התקף פאניקה כשאף אחד אחר לא יהיה בסביבה, היא פשוט יותר מידי עבור חלק מהאנשים.כמובן שככל שאדם סובל מיותר פחדים, כך הוא הופך להיות פחות עצמאי, וככל שהמצב הופך להיות תובעני יותר, כך הוא הופך להיות נזקק יותר בתוך מערכות יחסים. לכן אין זה מפתיע שזוגיות המבוססת על הפחד מהלבד, נדונה לכישלון. כשאדם פוחד להיות לבד, עליו להבין כיצד לבנות את הביטחון העצמי שלו, לחזק את מערכות היחסים שלו, ולשפר את עצמאותו. להיות לבד לעיתים כדי ליצור קשרים אמיתייםלהיות לבד הוא רק תיאור פיסי של מצב זמני, אך להיות בודד מתאר תחושה. אנשים עשויים להרגיש מחוברים לאחרים כשהם לבד, ובפעמים אחרות הם מרגישים בודדים בחברת אנשים אחרים. חשוב ובפעמים אחרות הם מרגישים בודדים בחברת אנשים אחרים. חשוב שאדם ילמד להיות לבד לעיתים, על מנת לטעון את האנרגיה, לקרוא, להתחבר למחשבותיו ורעיונותיו, וליהנות מבלי לחוש איום או חרדה.הנקודה היא שלהיות לבד היא יותר מצב נפשי מכל דבר אחר. אין פירוש הדבר שאדם אינו זקוק לחברת אנשים אחרים, אלא שמעורבות אדם עם עצמו מאפשרת לו את היכולת להתחבר באופן עמוק לאחרים. אנשים שמתחילים ליהנות מחברת עצמם, מופתעים מהחידוש בתפנית שמקבלות מערכות היחסים שלהם. גמילה מהצורך בחברה קבועה.כשאדם מאפשר לעצמו לעיתים פסק זמן המוקדש לשהות עם עצמו, איכות המגעים החברתיים שלו משתפרת. יחד עם זאת, בדומה לכל צורך מכריע, ההשתוקקות לחברה קבועה עשויה להתחיל להיות ממכרת. לכן מומלץ להתחיל בצעדים קטנים, ולהגדיל בהדרגה את זמני השהות לבד.  ​

הורות לילד עם תסמונת התפתחותית, כגון תסמונת דאון, אוטיזם, תסמונת טורט או תסמונת פסיכולוגית אחרת, מתבטאת במציאות אותה קשה לדמיין. ככל שההורים מכירים היבטי ההפרעה, ורואים את הילד גדל ולומד, הם מגלים כי החיים יכולים להיות שמחים, מתגמלים, אך כמובן מאתגרים. לכן מומלץ ללמוד את כל הניתן על מצב הילד, על מנת להצטייד בכלים הדרושים להבין ולטפל היטב בילד ובצרכיו.התערבות מוקדמת וחינוך לילד עם תסמונת תכניות ההתערבות המוקדמת משלבות חינוך מיוחד, טיפול בדיבור, פיזיותרפיה, וטיפול פסיכולוגי לילד ולהורים. שיטות אלו מגבירות את הפוטנציאל ההתפתחותי של ילד הסובל מתסמונת. בהתאם לחומרת התסמינים והתקדמות המחלה, יתכן שמומלץ יהיה להעביר את הילד לבית ספר המפעיל תכניות מותאמות לילדים עם צרכים מיוחדים.הכישורים והיכולות של ילדים אלו משתנים במידה רבה, אך רובם מפתחים עם השנים את הכישורים המסייעים להם לחיות באופן עצמאי או בסביבות קבוצה תומכות, ויכולים אף להיות מועסקים במקומות עבודה שונים.תמיכה להוריםלידת ילד הסובל מתסמונת עשויה להיות חוויה מפחידה ובודדה, במיוחד בהתחלה. אך המשאבים המקצועיים הרבים זמינים וקיימים, ומומלץ להושיט יד ולקבל את התמיכה להם זקוקים ההורים.למידת הנושא. יש לקרוא את הספרות המקצועית העוסקת בתסמונת ממנה סובל הילד, להתייעץ עם רופא הילדים ועם פסיכולוגית משפחתית.בניית מערכת תמיכה. מומלץ להשתתף בקבוצות תמיכה העוסקות בהורות לילד עם תסמונת, כך שניתן יהיה ללמוד מניסיונם של משפחות אחרות המתמודדות עם אותו מצב, לקבל או להעניק עצות, ובעיקר לקבל את התמיכה בידיעה שההורים אינם נאבקים לבדם במערכה. איש מקצוע מומחה מתחום בריאות הנפש מנחה את מפגשי הקבוצה ומוסמך לייעץ בנושא.שמירת הבריאות הנפשית. ההורים צריכים לזכור לדאוג גם לעצמם. במצב של תשישות נפשית ופיסית, לא ניתן יהיה לסייע לילד. לכן מומלץ להקדיש זמן לפעילויות אהובות, מנוחה, מפגשים חברתיים וזמן איכות זוגי ואישי.טיפוח מערכת היחסים הזוגית. יש לפנות זמן איכות לטיפוח הזוגיות. למצוא שמרטף אמין ואהוב, ולדאוג גם לילדים האחרים, לעקוב אחר פעילויותיהם ולנסות למצוא גם זמני לבילוי משפחתי קרוב לעיתים קרובות ככל הניתן.תמיכה מקצועית. אם ההורים מוצאים את עצמם שקועים במערבולת הטיפול בילד הסובל מהתסמונת, והם מותשים, מדוכאים, או אינם מסתדרים עם המצב, מומלץ לקבל תמיכה פסיכולוגית. הורות לילד הסובל מנכות נפשית עשויה להיות מלחיצה ביותר, ולסכן את מערכת היחסים. מטפלת משפחתית מוסמכת מסייעת להורים להתמודד עם הבעיות השונות.​

בני זוג רבים חווים כיום בעיות פוריות המתבטאות בחוסר יכולת להביא ילדים, או עקרות משנית שהיא חוסר יכולת להרות או לשאת הריון עד לידת ילד אחד או יותר. בעבר סברו מומחים כי מחצית בלבד מכל מקרי בעיות הפוריות נובעים ממקור פיזי, וכי שאר המקרים מוסברים כתוצאה של בעיות פסיכוסומאטיות בקרב נשים. אך מחקרים חדשים מצביעים על העובדה לפיה מרבית מקרי בעיות הפוריות מיוחסות לגורם פיזולוגי בגבר או באישה.אך בעוד שהגורמים לבעיות פוריות הם פיזיולוגיים באופן גורף, כאב הלב המתלווה אליהן מחמיר לעיתים קרובות את הקשיים הפיזיים והנפשיים של טיפולי פוריות, ועלול לגבות מחיר פסיכולוגי עצום.מחקר שעקב אחר 488 נשים בארצות הברית, שמילאו שאלון פסיכולוגי סטנדרטי לפני שעברו תכנית פסיכותרפיה להפחתת מתחים, הגיע למסקנה כי נשים הסובלות מבעיות פוריות חוות חרדה או דיכאון מוגברים.גברים נוטים פחות לדווח על מצוקה בהשוואה לנשים, אך מחקר אחד מצא כי תגובות גברים עשויות להיות תלויות בשאלה האם הם או בנות זוגם מאובחנים עם בעיות פוריות. כאשר מאובחנת הבעיה בקרב בנות הזוג, גברים אינם מדווחים על מצוקה באותה רמה בה נשים חוות אותה. אך כשהם מאובחנים כעקרים, הם חווים רמות הערכה עצמית נמוכה, בעיות סטיגמה ודיכאון. לחץ הנובע מבעיות פוריותמערכת היחסים הזוגית עשויה להיות מושפעת, מבעיות הפריון, ולא רק מערכת היחסים הזוגית אלא אף מערכות היחסים עם בני משפחה וחברים שעלולים, בשגגה, להחמיר את הכאב הנפשי באמצעות כוונות טובות אך המבוססות על דעות מוטעות וייעוץ שגוי.בני זוג המתמודדים עם בעיות פוריות עשויים להימנע ממגעים חברתיים עם חברים המצפים לתינוק ומשפחות עם ילדים. הם עשויים להיאבק עם בעיות בתפקוד המיני הקשורות לחרדה וסכסוכים אחרים.הטיפולים לבעיות פוריות הם רבים ומגוונים וכוללים שיטות קונבנציונאליות, ייעוץ לגבי עיתוי קיום יחסי מין, טיפולים תרופתיים, ניתוחים או טיפולי הפריה חוץ גופית. בעוד שהתערבויות רפואיות מציעות את הסיוע והתקווה הנחוצים, מחקרים מצביעים על כך שהם עשויים אף להוסיף למתח הנפשי, החרדה והצער אותם חווים המטופלים מבעיות הפוריות עצמן.לעיתים קשה אף לדעת מתי להפסיק לקבל טיפולי פוריות. במקרים מסוימים, אחד מבני הזוג מעוניין להפסיק עם הטיפולים בעוד שבן או בת הזוג מעוניינים להמשיכם, ומצב זה מוסיף לחץ על מערכת היחסים. במקרים רבים מתקבלת בהדרגה, ובקשיים רבים, ההבנה כי יש צורך לוותר על ילדים ביולוגיים ולהמשיך לתהליך אימוץ, תהליך פונדקאות, או להשלים עם העובדה כי לא יהיו להם ילדים.טיפולי פוריות עשויים אף להחמיר מצבים פסיכיאטריים קיימים. לנשים עקרות עם היסטוריה של דיכאון, למשל, קיים סיכוי גבוה יותר לסבול מדיכאון בהשוואה לנשים עקרות אחרות החוות דיכאון במהלך הטיפולים. פסיכותרפיה להתמודדות עם הבעיותבני זוג רבים מוצאים את השיטות להתמודדות עם הבעיות בכוחות עצמם, או שהם מבקשים את תמיכת בני המשפחה, החברים, או קבוצות תמיכה, אך אחרים זקוקים לסיוע נוסף.  ייעוץ פסיכולוגיזוהי שיטת טיפול נפוצה המגבירה את יכולת ההתמודדות, או מסייעת בקבלת החלטות. מטופלים החווים שינויים ממושכים בדפוסי מצב הרוח, בעיות שינה או בעיות במערכת היחסים, זקוקים לטיפול מקיף יותר כשהם חווים סימני חרדה או דיכאון.באופן אידיאלי, ייעוץ צריך להתחיל לפני תחילת טיפולי הפוריות, היות וחלק מהמקרים, אם כי לא כולם, מצביעים על כך שטיפול בגורמים פסיכולוגיים כגון דיכאון, חרדה ומתח מסייעים להגברת סיכויי הכניסה להריון.פסיכותרפיה. מחקרים הגיעו למסקנה לפיה טיפול בין אישי, המתמקד בשיפור מערכות יחסים או פתרון קשיים זוגיים, וטיפול התנהגותי קוגניטיבי, המזהה ומשנה דפוסי מחשבה או התנהגות שאינם בריאים, מספק הקלה למטופלים הסובלים מבעיות פוריות, חרדה, ודיכאון קל עד בינוני.​

אין זה סוד שעסק מצליח נוצר מתשתית יציבה של שותפות עסקית שעובדת היטב. אלא שכשבני זוג מייסדים יחד עסק, המהמורות שבדרך עלולות למוטט את העסק ואף את מערכת היחסים, אלא אם כן מוצאים את דרך הזהב לעבוד יחד ולשמור את האהבה.אין ספק שהמחשבה על עבודה עם אדם אהוב עשויה לעורר, כדחף ראשוני לפחות, יותר התכווצות שרירים מאשר בחינת סיכויי הכדאיות. בעוד שההיסטוריה מלאה בשפע סיפורי אזהרה אודות שיתוף הנישואין והעסקים, קיימות אין סוף חברות מצליחות המנוהלות על ידי בני זוג. מציאת האיזון בין העסקים לבין חיי המשפחהכשהקשר יציב ובריא, שילוב העסקים, ההנאה מהזוגיות וביסוס התא המשפחתי אינו נמצא בסכנה. ניתן לשלב גם את הילדים בעסק, לספר להם מה עושים ההורים בעבודה, מהן המטרות והיעדים, ולגרום להם להיות חלק מהתהליך.ילדים בהחלט יוצרים איזון טבעי בחיים, וכשההורים העובדים מגיעים יחד הביתה, ניתן לתקשר עימם באופן בריא וגם לעסוק בפעילויות מהנות שאינן קשורות לעבודה. שמירת הקשר האינטימי בין המשפחה והעסק היא המפתח להצלחה.מצד שני, יש בני זוג העובדים יחד, שמעדיפים לשמור על הפרדה בין החיים האישיים והעסקיים שלהם. למרות שלא תמיד הדבר אפשרי, כשהם חוזרים הביתה בערב, הם מעדיפים פשוט שלא להמשיך לעבוד. כלל נוסף וחשוב הוא שלא לבטא חילוקי דעות בציבור, אלא לדון בהן באופן פרטי. עקרון זה אינו קשור לעסקים משותפים בלבד, אלא גם לזוגיות בריאה המאופיינת בכבוד הדדי.אין צורך להפריד לחלוטין בין השניים, אלא לנצל את העובדה שהמטרות והיעדים של בני הזוג משותפים. ניתן לשלב טיולי חופשות עם נסיעות עסקים, ואז להתגמש לגבי האופן בו מאורגן היום. יעילות עסקית מאפשרת לבני זוג יותר גמישות לשילוב החיים האישיים עם המקצועיים. יתרונות זוגיות ועבודה משותפתיש בני זוג שמצליחים לעבוד היטב כשותפים, הן במקום העבודה והן בבית. יתרון זה מתבטא בעולם העסקי והאישי שלהם. זוגות אלו הם ברי מזל כשיש להם את היכולת לבנות משהו ביחד, לחלוק את אותן מטרות, תשוקות וחלומות, ואף לתקשר על בסיס יומי.  יש משהו ייחודי ונדיר בבניית מערכת יחסים בה מבינים בני הזוג שהעולמות שלהם חופפים ושווים במשך כמעט מאת האחוזים מהזמן.אמון הוא נושא חשוב ביותר במערכת יחסים עסקית, ומנהלים צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך על השותף שלהם באופן מוחלט. בנוסף, קיימת היכולת פשוט להיות כנה זה עם זו. כשבני זוג עובדים יחד, יש להם את היכולת פשוט לומר את מה שהם חושבים.חסרונות. אך בצד האידיליה קיים אף סיכון מסוים. אם דברים אינם מסתדרים, שתי הקריירות של בני הזוג נמצאות בסיכון בו זמנית, שלא לדבר על הסיכון המוגבר כשיש ילדים בתמונה. לכן מומלץ להקפיד היטב על הצד הפיננסי של העסק, ולשמור על התנהלות כלכלית יציבה. זוגיות ועבודה משותפת. אל תנסו את זה בבית. או שכן?הטיפים הבאים מסייעים לשמירת זוגיות מוצלחת המשלבת גם עסקים משותפים.להתחיל בקטן. כדי למזער את הסיכונים, ניתן לקחת את הרעיון העסקי המשותף, להתחיל אותו בקטן, לראות כיצד הוא עובד ומתפתח, ולהמשיך משם.להכין תכנית גיבוי. אם ההתנהלות העסקית המשותפת הופכת  להיות מתוחה מידי, או אם הכימיה בצד המקצועי אינה תקינה, אחד מבני הזוג יכול להפעיל את תכנית ב'.הפרד ומשול. זוגיות ועסקים עובדים באופן הטוב ביותר ביחד, כשכל אחד מבני הזוג מקבל תחומי אחריות נפרדים, בהתאם למיומנויות האישיות שלו. קביעת התפקידים הנפרדים והבהרת תחומי האחריות של כל אחד מהם, מאפשרת לבני הזוג לסמוך זה על זו כי הם יודעים שכל אחד מהם פועל בתחום בו הוא מצטיין. כששני בני הזוג מנסים לעשות הכול ביחד, ההתנהלות המשותפת עלולה לייגע.הסכמה על הכללים. בתחילה עשויים להידרש מעט תהליכי ניסוי וטעייה, עד שנמצאת "הנקודה המתוקה" של השותפות העסקית הזוגית. אך קביעת הנחיות תוך שמירה על גמישות, חיונית להצלחת העסק. לכן מומלץ שבני הזוג יגדירו את הכללים ויעמדו בהם.סבלנות, יושר, פשרות ותשוקה. עסק משפחתי או זוגי עובד טוב יותר כששני בני הזוג מתלהבים ממה שהם עושים. גמישות עסקית וכנות הדדית מסייעים לעבודה משותפת טובה. מומלץ להיות מוכנים להתפשר ולהסתגל לרעיונות השונים, בדומה לכל מערכת יחסים עסקית אחרת. בני הזוג צריכים להיות מסוגלים להקשיב, להתאים את עצמם ולדעת גם מתי להתפשר.​

עד להגעת התינוק הראשון, נהנים בני הזוג ממספר חודשים של הנאה מהזוגיות, השתתפות בשיעורי הכנה ללידה, קריאת שורת ספרי הדרכה, ורכישת, או לפחות הזמנת, מספיק מלאי של ציוד וריהוט שיכול למלא אולמות שלמים של תינוקות.אבל למרות כל ההכנות המוקפדות האלו, מציאות הטיפול בתינוק חדש אינה זהה לשום תיאוריה, ולרוב עולה על כל דמיון. כשהתא המשפחתי הופך משניים לשלושה, מערכת היחסים הזוגית חייבת להשתנות. מאמר זה דן בנקודות להם ניתן לצפות עם הגעת התינוק החדש. כשהתינוק החדש הופך אתכם לשלושהלפני הגעת התינוק, הייתם בני זוג. עכשיו אתם הורים וחיי היום יום שלכם נראים אחרת לחלוטין. כדי להתחיל עם המובן מאליו, די ברור שאתם לא ישנים מספיק בחודשים הראשונים לחיי התינוק. בתחילה, הוא עשוי לישון מספר שעות בלבד בכל פעם, וכשהוא ער, אתם ערים, או לפחות אחד מכם. מניעת השינה עלולה לגרום לכם לעצבנות ולהפוך משימות רגילות כגון עבודות בית וסידורים, למבחני אישיות המצריכים השקעת אנרגיה ומאופיינים בחוסר יכולת להתרכז. יהיה לכם גם פחות זמן לעבודה, לעצמכם, ולזוגיות.הורות חדשה היא חוויה נפלאה, אך לעיתים היא עשויה להיות ממש קשה ומלחיצה. התהליך עשוי ליצור רגשות רבים ושונים, ותחושות אשמה הנובעות מחוסר היכולת, לעיתים, ליהנות מההורות החדשה. אבל חשוב לזכור שמותר, וצריך, לקחת מידי פעם הפסקה מהתינוק.חלק מהאימהות המתמודדות עם תקופת ההיריון והתקופה שלאחר הלידה, חוות שינויים רבים, הכוללים שינויים גופניים, העלאת משקל, עיגולים כהים מתחת לעיניים כתוצאה מההנקות הליליות, וכל אלו גורמים לאישה להיות מודעת יותר לעצמה, ופחות אטרקטיבית, גם אם זה במחשבה בלבד, כלפי בן הזוג שלה. חלק מהאימהות מתקשות אף לחבר בין הדימוי של אימא לדימוי של אישה מינית, ולכן הן עשויות להיות פחות מעוניינות באינטימיות.השינויים הכרוכים בהגעת התינוק החדש, משפיעים אף על המשפחה הקרובה. פתאום להורים, לקרובים, ואפילו למכרים רחוקים יש סיפורים אינסופיים לגבי ייעוץ לגידול ילדים. בני המשפחה עשויים להגיע באופן בלתי צפוי לביקורים תכופים על מנת לראות את התינוק, ובנוסף לכל השינויים עימם מתמודדים בני הזוג, האורחים הבלתי קרואים אינם ממהרים לעזוב.למרות שברור שהם רק רוצים את הטוב ביותר עבור התינוק, נוכחותם הקבועה עשויה לגרום לבני הזוג להרגיש אפילו פחות בשליטה על חייהם ועל ההתנהלות הביתית. גם בלי כל הבלגן הזה, בני הזוג עשויים להבין, עם הזמן, שיש להם גישות שונות להורות. אחד מהם נוטה להרים יותר את התינוק בכל פעם שהוא בוכה, ואילו השני מאפשר לו לבכות לזמן מה, לדוגמא. וקיימות אף נקודות בעייתיות ביחסים, כשעומס העבודה בבית מצטבר, ובני הזוג אינם יושבים ומשוחחים על מה שמטריד אותם. אבל חשוב לזכור כי כשזה מגיע להורות, יש בדרך כלל יותר מדרך נכונה אחת לעשות משהו. הצורך בתקשורת והבנהתקשורת היא הכלי הטוב ביותר לנטרל את הכעס ולמנוע ויכוחים. הורים עשויים להיות שקועים כל כך בטיפול בתינוק, עד שהם שוכחים לקחת את הזמן לשוחח זה עם זו. טרדות קטנות עשויות לגדול כשלא פותחים אותן בגלוי, ולכן חשוב לפנות זמן ולתקשר.לעיתים, כל מה שנדרש כדי להבהיר את אי ההבנות הוא להתבונן על הסוגיות מנקודת המבט של האדם האחר. לדוגמא, אב חדש עשוי לחשוב שבגלל שהוא כל היום בעבודה, הגיוני שהאימא תטפל בתינוק רוב הזמן, גם כשהוא בבית. אבל היא עשויה להבין מכך שבן זוגה מתרחק ממנה ומהתינוק, דווקא בזמנים בהם היא זקוקה לו ביותר. בנוסף, האימא עשויה לחשוב שהיא דואגת יותר לתינוק, רק בגלל שבן זוגה מתייחס אליו ומטפלו בו בדרכו שלו. כשהיא מעירה לו באופן קבוע על השיטות "הנכונות" לטפל בתינוק, הוא עשוי לסגת מהרצון להשתתף בטיפול.אם משהו מטריד אתכם, תקשרו אותו, אך וודאו שאתם עושים זאת בעיתוי הנכון. דיון על כלים מלוכלכים בכיור כשהתינוק צורח, לא יפתור מאומה. במקום זאת, תכננו זמן לשבת יחד לאחר שהתינוק נרדם. היו כנים זה עם זו, אך נסו לשמור על חוש הומור. הקשיבו לחששות הדדיים, ואל תבקרו אותם. יש לזכור, כי מניעת השינה והמתח עשוי לגרום לתחושת עצבנות מוגברת, כך שיתכן שדרוש מאמץ נוסף על מנת לתקשר בסובלנות, אהדה ואהבה.ברגע ששניכם תקשרתם את שעל לבכם, פתרון הבעיות, באופן משותף, יתבטא בפתרונות מהם שניכם תהיו מרוצים. היו מוכנים גם להתפשר. אם אחד מכם אינו יכול להגיע הביתה מוקדם בימי חמישי בגלל ישיבת צוות, האחר יכול להכין את התינוק לשינה בערב זה. בתמורה, בן הזוג שמגיע הביתה מאוחר אחת לשבוע, יכול ביום אחר להקדיש יותר זמן לטיפול בתינוק.התנהלות יעילה היא קבלת החלטה שהורה אחד בלבד יהיה ער בלילה. יתכן שהגיוני להחליט שהאימא תקום, אם היא מיניקה, אבל אז היא תקבל הפסקה במהלך היום על מנת לתפוס תנומה בין ההנקות. זוגות אחרים מוצאים שהשיטה היעילה יותר היא שהאבא קם בלילות, או שהם מתחליפים בלילות בהם כל אחד מהם מתעורר לטפל בתינוק. דיון מראש כיצד להתמודד עם היקיצות הליליות מסייע לבני הזוג לישון טוב יותר, לפחות במידה מסוימת.​

דיכאון הוא אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, ונמצא במגמת עלייה כאחת מהבעיות הבריאותיות החמורות ביותר. האירוניה היא שזוהי גם אחת מההפרעות הניתנות ביותר לטיפול, באמצעות פסיכותרפיה או תרופות. ובכל זאת, בקשי שליש מהאנשים הסובלים מדיכאון מבקשים עזרה או מאובחנים כראוי. ההערכה היא כי כעשרה עד 15% מהילדים ובני הנוער מדוכאים בכל זמן נתון. המחקר מצביע על העובדה לפיה אחד מכל ארבעה בני נוער חווים התקף דיכאון במהלך התיכון בגיל ממוצע של 14.בני נוער אלו נמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר להתאבדות, שהיא גורם מוביל למוות בגיל ההתבגרות. בנוסף, במהלך התקף דיכאון שלא טופל, בני נוער נוטים יותר לסבול מהתמכרויות קשות כגון התמכרות לסמים או שהם סובלים משיעורים משמעותיים של נשירה מהפעילויות האופייניות שלהם ופעילויות חברתיות. לכן, גם אם התקף הדיכאון דועך, בעיות משמעותיות עשויות להמשיך הלאה. מאפייני דיכאון בקרב בני נוערהצורה המתונה יותר של דיכאון, שנקראת דיסתימיה, קשה יותר לאבחון, במיוחד אצל ילדים בבית ספר יסודי. יחד עם זאת, זהו סוג של דיכאון שנמשך למעשה זמן רב יותר. התקפים טיפוסיים יימשכו שבע שנים, ולעיתים קרובות יותר. מבוגרים מדוכאים רבים עשויים לסבול מרגשות עצב, ייאוש או סלידה עצמית, שהתחילו במהלך הילדות או בגיל ההתבגרות.ילדים נוטים להפגין תכונות בוגרות טיפוסיות הנוכחות במצב של דיכאון. הם נוטים יותר להפגין תסמיני תלונות גופניות, נסיגה, התנהגות אנטי חברתית, התנהגויות נצמדות, סיוטים ושעמום. כן, רבים מתסמינים אלו משותפים לילדים שאינם בדיכאון, אבל הם בדרך כלל חולפים. כשהתסמינים נמשכים כחודש עד חודש וחצי, אינם מגיבים להתערבויות סבירות של ההורים, ומשפעים על חיי הילד, מדובר בהפרעת דיכאון המצריכה טיפול.דיכאון ודיסתימיה הם שתי צורות עיקריות של דיכאון. לזמן קצר מאוד, התסמינים משותפים לשני המצבים, אבל עם חומרה רבה יותר בהשוואה לעבר. במבוגרים, מצב רוח דכאוני, איבוד העניין או ההנאה בפעילויות, אובדן תיאבון או אכילת יתר, שינה מרובה או הפרעות שינה, אובדן האנרגיה, אובדן ההערכה העצמית, חוסר החלטיות, חוסר תקווה, בעיות בריכוז, חשיבה אובדנית, ניסיונות התאבדות או התאבדות הם סימני דיכאון.לעיתים רחוקות אנשים סובלים מכל התסמינים. רופאים בדרך כלל מחפשים לפחות ארבעה או יותר תסמינים, וחומרת ואריכות התסמינים הם גורמים חשובים בעת ביצוע אבחון. בני נוער יפגינו יותר תסמינים ממבוגרים, אבל נסיגה חמורה היא משמעותית במיוחד. גורמים לדיכאון בקרב בני נוערגורמים עיקריים לדיכאון בילדים הם סכסוך הורי, עם או בלי גירושין, דיכאון אימהי, העדר תקשורת עם ההורים, כישורים חברתיים ירודים, ועמדות פסימיות. לגבי דיכאון באימהות, התסמינים הם עצבנות, ביקורת והבעת פסימיות שהם משמעותיים במיוחד.בנוסף, הגורמים הסביבתיים תורמים לדיכאון האם, כגון בעיות בחיי הנישואין, או בעיות כלכליות, העשויות גם להשפיע ישירות על הילדים. ילדים מדוכאים נוטים יותר להפגין כישורים חברתיים ירודים, יש להם פחות חברים, והם מוותרים בקלות. היבטים אלו תורמים גם לביצועים ירודים בלימודים וחוסר הצלחה בפעילויות הקשורות ללימודים. טיפול בדיכאון לבני נוערהורים מודאגים צריכים להתייעץ עם מורים ורופא הילדים. יחד עם זאת, שתי קבוצות מקצועיות אלו זקוקים ליותר ניסיון באבחון דיכאון. אם נראה כי החשש משמעותי, יש להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, המתמחים בעבודה עם ילדים. הורים צריכים לפעול, מעל לכל, לפי התחושות שלהם, כי יש נטייה להפחית בחשיבות הבעיות בקרב ילדים צעירים.אם מתרחש סכסוך משפחתי בהווה, יש לקבל טיפול זוגי, ואם יש גירושין במשפחה, יש לבקש עזרה להורות שיתופית. אם אחד ההורים או שניהם סובלים מדיכאון, טיפול פרטני נחוץ לכל אחד מהם. הקבוצות הטיפוליות לילדים יעילות במיוחד לילדים הסובלים מגירעונות מיומנויות חברתיות. טיפול משפחתי יעיל מאוד גם הוא, במיוחד לילדים או בני נוער בוגרים יותר.דיכאון אינו עובר בהכרח בתורשה ועשוי להיות כתוצאה מבסיס ביולוגי. תרופות נוגדות דיכאון חשובות במיוחד במקרים אלו, במיוחד כשהסיבות פסיכולוגיות, כי הן עוזרות לילד או המבוגר להגיע לרמת התפקוד הנדרשת להפקת תועלת מהתערבויות אחרות. היות וילדים ובעי נוער מגיבים באופן פחות חיובי לתרופות לטיפול בדיכאון בהשוואה למבוגרים, חשוב במיוחד להתייעץ עם פסיכיאטר לילדים.       ​

רוב הזוגות, אפילו בלי להבין זאת, ממשיכים את דוגמת הנישואין שנקבעה על ידי הוריהם, לטוב או לרע. אך אנשים רבים גדלים עם דוגמאות, שלא קיימות במציאות, של נישואין מאושרים. כשהם מפתחים זוגיות משלהם, הם מבקשים לשכפל את הזוגיות של הוריהם, האידיאלית בעיניהם, תוך שהם מתעלמים מהטעויות אותן ביצעו הוריהם, או מעדיפים שלא להיות מודעים אליהן.התבוננות בנקודת מבט חדשה ומפוכחת על הזוגיות הנוכחית, תוך נקיטה במאמצים מכוונים, בני זוג יכולים לבנות נישואין על בסיס מוצק, במקום לנסות לשחזר זיכרונות. הטיפים הבאים מסייעים בתהליך. לשחרר וליצורמציעה תשע משימות פסיכולוגיות המסייעות לזוגות ליצור נישואין נצחיים. לדבריה, זוגות נשואים חייבים להתנתק מבחינה רגשית מילדותם, להתחייב למערכת היחסים שלהם ולבנות קשרים חדשים עם משפחתם החדשה.התנהגות זו אין פירושה חוסר כבוד להורים, אלא פעולה מתוך הבנה שהעבר אינו תואם תמיד את ההווה. על מנת שהנישואין יצליחו, בני זוג צריכים להיות מכוונים להחלפת מסרים שליליים עם מסרים חיוביים. מצד שני, זוגות שהוריהם עדיין נשואים, מחזיקים בהיבטים בריאים של התהליך, והרצון לשמור את הזוגיות לטווח הארוך, מקבל עדיפות ראשונה כשמבקשים לבנות משפחה חדשה. חיבוק החיובי ודחיית השליליואכן, כשאנשים מתבוננים על יחסי הנישואין של הוריהם, הם נוטים לדמיין גן עדן. אך ההתבוננות המפוכחת היא לזהות גם את העשבים השוטים בגן העדן הזה, להבין מה היה טוב ומה היה פחות טוב, ומהן ההשלכות.לאנשים המגיעים מבתים הרוסים, אין דוגמאות חיוביות רבות לבחור מתוכן, וכשהם נשארים במערכות יחסים שליליות, הם עושים זאת מתוך אינסטינקט, כי כך הם יודעים, וכך הם ראו, וכך עשו הוריהם.לעיתים דחיית ההיבטים השליליים מחייבת פנייה לקבלת סיוע חיצוני, כגון ייעוץ זוגי, כדי לא לשוב על הרגלים שאינם בריאים אותם למדו אנשים מהוריהם. טיפול זוגי מסייע לזוגות לבנות משפחות בריאות, ומלמד את בני הזוג להתנתק מהמסרים הרעים שקיבלו מהוריהם אודות זוגיות, לחבק את המסרים החיוביים, ולשכפל אותם. דפוסים יציבים של זוגיותאנשים המתבוננים על הוריהם הנשואים למעלה מארבעים שנים, וחיים באושר ואושר עד עצם היום הזה, מתבוננים עליהם בהערצה ומייחלים בליבם שזוגיות כזו תהיה גם מנת חלקם. החוכמה של זוגיות ארוכת שנים זו, היא בדרך כלל תקשורת, משהו שכל זוג צריך לקיים כראוי על מנת להחזיק זוגיות לטווח הארוך.הימנעות מחזרה על טעויות ההורים, מתאפשרת באמצעות איתור מודל לחיקוי נישואין בריאים או התייעצות עם מדריכים שצלחו את הזמנים הרעים ויודעים להדרים כיצד לנווט את קשיי חיי הנישואין. לעיתים קרובות פירוש הדבר הוא יצירת מערכת יחסים על פי מודל חדש, אישי. כזה שמותאם לתפיסת העולם של שני בני הזוג.יחסי ילדים עם הוריהם מאופיינים במודל הראשון והעיקרי לאהבה. לעיתים נישואי ההורים עשויים להשפיע באופן שלילי על הבנת הילדים את הזוגיות שלהם, אך הכישלונות בחיי הנישואין של ההורים אינם צריכים לקבוע את תוצת הזוגיות של הילדים. ניתן לבחור ללמוד מהעבר, אך לא לשוב עליו אם המודל אינו תואם את החיים של היום או את אופי בני הזוג, רצונותיהם וחלומותיהם לעתיד.​